חזרתי למקום שפיספסתי
כדי לשבור את קירות הזכוכית
ולרקוד על השבריהם
עירומה ויחפה
אחר כך ארכיב את תמונתי מרסיסים
ואביט בה בערגה
כאילו היא זו אני
ואני זו היא
והיא אישה יפה ואצילה
נאהבת לרגע
ושוב מתנפצת והופכת שברים לקירות
חוזרת לביתי
מדיטציה
אני נוגעת בגופו
מעבירה ידי בין שערות החזה
נוגעת באצבעותי מכתפיו לזרועותיו
אוחזת בכפות ידיו
הוא נוגע בגופי
לופט אותי חזק אליו
בידוו, בשפתיו ובעיניו
ואני מרגישה כל כך שלימה
מחוברת גוף ונפש
רוצה לשמור על זה
לחיות ככה עד שיגמר
אחר כך אני מפחדת
אלוהים שומר עלי
מתנה
זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול
כאילו זה עכשו, כאילו מחר
תקרה גבוהה אהיל מוגזם
קפה שחור ממכונה
נגעתי בך, ביער שבחזה
הרגשתי גבר לידי, גבר שאוהבת ונמשכת
הרגשתי אהובה
זוכרת שעשינו אהבה
שהפכת אותי אישה בזרועותיך
שבכיתי מרוב אהבה
מרוב שמחה וצער
צער על רגע מאושר
שיחלוף ולא יהיה עוד כמוהו
אזכור תמיד את השעות האלו
כמה שהיית יפה
ואת מבט עיני הדבש שלך
ואיך אני נמסה שם פנימה
אוהבת להיות אישה שלך
בקרן רחוב
אהבנו, ואחרי שאהבנו
צילמתי אותו בקרן רחוב
הרגע הפך לנצח, הזכרון לבלתי מחיק
ברגע אחר הוא נעלם
לתוך ענן, לרכבת, לעיר רחוקה
ואני מתמוסס בקרן רחוב
כאילו הייתי שם מישהי אחרת
אבל, אני לא
הזכרון הופך אותי לחזק
חזקה ובודדה בקרן רחוב
ויותר מאי פעם אני מאוהבת
בספסל, במדרכה, בי
אני אוהבת אותי
אתה ואני
אתה ממלא אותי, ואני מתמלאת
אתה אוהב אותי, ואני נאהבת
אתה אור, ואני הולכת אחריו
ושם, לרגע, אני כול כולי שלך
ככה, כמו שאני
לבושה ועירומה אישה
מכוסה גרביון ומבישה מבט
פורסת כנפיים בחדר הצר
עוטפת אותך בגופי
ואתה, רק שלי, לרגע או שניים
אני ממלאת אותך, ואתה מתמלא
אני אוהבת אותך, ואתה נאהב
אני המלכה, ואתה רק שלי
ככה, כמו שאתה, כמו שאני
קיר
גם עם כל השערות האלו בגב אני יכול לחשוב אינטיליגנטי
הקרחת לא באשמתי והחיוך הדבילי הוא בשביל להשתלב, עד מהצבא
אז הייתי פסיק ביומן של הסמל ההוא, עם כל השערות האלו בגב
לא הצלחתי לעבור את הקיר ההוא בלי דחיפה קטנה בתחת
אז מה, היתה לי אישיות חודרת, לא קירות
גם אני תכננתי משפחה עם ילדים שלושה
?זה אומר שלאישתי יש השתקפות של וינה בעיניים
לא הצלחתי לעבור את הפלאפל בפינה, בעיות בנשימה
והסמל? חזר לבסטה בדימונה
כמה חסרה לי הדחיפה
?איזה חיים אני חי עם כל השערות האלו בגב
כל כיוון נכון כל כך ובלתי אפשרי
?ואיפה הסמל הזה לעזאזל
הוא ואני
אני אוהבת אותו
כי הוא זה הוא
וכשהוא, אני זאת אני
והריקוד המטורף הזה
אני המלכה והוא עבדי
אני הזונה והוא האיש הרע
ואח"כ אנחנו נוגעים ואוהבים
אבל הוא
לא רואה אותי כשאני לא אש לוהטת
הוא לא מסתכל לי בעיניים כשאני לא היא
אבל אני
תמיד אוהב אותו
כי הוא הגבר שנתן לי חיים במתנה
וזה רגע של אשכח
מוקדש ליובל
אפשר לומר שזה הצורך שלך באהבה
הוא שגרם לך לקפוץ למרפסת שלו באמצע הלילה
לא כל יום את מוצאת את עצמך במרפסת הקומה השניה
עירומה וקופאת מקור מבטי העוברים ושבים,
ומה חיפשת, אהבה ? אהבת אמת ?
אפילו לא מצאת נוכחות נוספת בחלל החדר.
אז פרסת כנפיים וקפצת
ובין עץ המנגו החולה וחלון הקומה הראשונה
גילית משהו על עצמך,
כנפיים ?
איו לך
קרוסית אחת 