אני נוגעת בגופו מעבירה ידי בין שערות החזה נוגעת באצבעותי מכתפיו לזרועותיו אוחזת בכפות ידיו הוא נוגע בגופי לופט אותי חזק אליו בידוו, בשפתיו ובעיניו ואני מרגישה כל כך שלימה מחוברת גוף ונפש רוצה לשמור על זה לחיות ככה עד שיגמר אחר כך אני מפחדת אלוהים שומר עלי
Author Archives: crossitfromtlv
מתנה
זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול כאילו זה עכשו, כאילו מחר תקרה גבוהה אהיל מוגזם קפה שחור ממכונה נגעתי בך, ביער שבחזה הרגשתי גבר לידי, גבר שאוהבת ונמשכת הרגשתי אהובה זוכרת שעשינו אהבה שהפכת אותי אישה בזרועותיך שבכיתי מרוב אהבה מרוב שמחה וצער צער על רגע מאושר שיחלוף ולא יהיה עוד כמוהו אזכור תמיד …
בקרן רחוב
אהבנו, ואחרי שאהבנו צילמתי אותו בקרן רחוב הרגע הפך לנצח, הזכרון לבלתי מחיק ברגע אחר הוא נעלם לתוך ענן, לרכבת, לעיר רחוקה ואני מתמוסס בקרן רחוב כאילו הייתי שם מישהי אחרת אבל, אני לא הזכרון הופך אותי לחזק חזקה ובודדה בקרן רחוב ויותר מאי פעם אני מאוהבת בספסל, במדרכה, בי אני אוהבת אותי
אתה ואני
אתה ממלא אותי, ואני מתמלאת אתה אוהב אותי, ואני נאהבת אתה אור, ואני הולכת אחריו ושם, לרגע, אני כול כולי שלך ככה, כמו שאני לבושה ועירומה אישה מכוסה גרביון ומבישה מבט פורסת כנפיים בחדר הצר עוטפת אותך בגופי ואתה, רק שלי, לרגע או שניים אני ממלאת אותך, ואתה מתמלא אני אוהבת אותך, ואתה נאהב אני …
קיר
גם עם כל השערות האלו בגב אני יכול לחשוב אינטיליגנטי הקרחת לא באשמתי והחיוך הדבילי הוא בשביל להשתלב, עד מהצבא אז הייתי פסיק ביומן של הסמל ההוא, עם כל השערות האלו בגב לא הצלחתי לעבור את הקיר ההוא בלי דחיפה קטנה בתחת אז מה, היתה לי אישיות חודרת, לא קירות גם אני תכננתי משפחה עם …
הוא ואני
אני אוהבת אותוכי הוא זה הואוכשהוא, אני זאת אניוהריקוד המטורף הזהאני המלכה והוא עבדיאני הזונה והוא האיש הרעואח”כ אנחנו נוגעים ואוהביםאבל הואלא רואה אותי כשאני לא אש לוהטתהוא לא מסתכל לי בעיניים כשאני לא היאאבל אניתמיד אוהב אותוכי הוא הגבר שנתן לי חיים במתנהוזה רגע של אשכח
מוקדש ליובל
אפשר לומר שזה הצורך שלך באהבה הוא שגרם לך לקפוץ למרפסת שלו באמצע הלילה לא כל יום את מוצאת את עצמך במרפסת הקומה השניה עירומה וקופאת מקור מבטי העוברים ושבים, ומה חיפשת, אהבה ? אהבת אמת ? אפילו לא מצאת נוכחות נוספת בחלל החדר. אז פרסת כנפיים וקפצת ובין עץ המנגו החולה וחלון הקומה הראשונה …
סיפור חיים
חזרתי למקום שפיספסתיכדי לשבור את קירות הזכוכיתולרקוד על השבריהםעירומה ויחפהאחר כך ארכיב את תמונתי מרסיסיםואביט בה בערגהכאילו היא זו אניואני זו היאוהיא אישה יפה ואצילהנאהבת לרגעושוב מתנפצת והופכת שברים לקירותחוזרת לביתי
קרוסית אחת 